אז איפה מתחילים?

ברוכים הבאים לעולם המופלא של רכיבת הרים

אלו אופניים שמתאימים לאנשים שרוצים לרכוב על שבילים ו"סינגלים" שמחוץ לגבולות האספלט של הכביש.
לאופני הרים יש צמיגים רחבים ומחורצים שמספקים אחיזת קרקע איתנה ושיכוך זעזועים.
אופני הרים מגיעים בשתי תצורות עיקריות, זנב קשיח (ז"ק) ושיכוך מלא (ש"מ), אופני זנב קשיח מתאימים לרוכבים מתחילים בשל עלות נמוכה יחסית.
אופני זנב קשיח יהיו לרוב במשקל נמוך לאומת השיכוך המלא, רוכבים תחרותיים יעדיפו אופני זנב קשיח בשל העברת אנרגית פידול מעולה (אין בולם ש"זולל" אנרגית פידול=איבוד יעילות) ומשקל נמוך.

אופני שיכוך מלא יעניקו אחיזת שטח טובה יותר, המתלה האחורי מגהץ את פני השטח ונצמד עליו בצורה טובה יותר מאשר אופני זנב קשיח.
יש גם רוכבים שמשתמשים באופני הרים ככלי רכב עירוני, שימוש זה נוח בשל תנוחת רכיבה חברותית וזקופה.
לעיתים שימוש באופני הרים ככלי רכב עירוני הוא בזבוז אנרגיה, לאופני הרים יש צמיגים רחבים שמתגלגלים באופן איטי יחסית על כבישים,
אופני הרים מצוידים בבולמי זעזועים ואלו סופגים אנרגית פידול וכך הרכיבה פחות יעילה.

בשנים האחרונות חל שינוי בקוטר הגלגלים של האופניים וכיום אופניים מגיעים בשני גדלים עיקריים, 26 אינצ' ו29 אינצ'.
ל 26" יש יתרון של חוזק בשל קוטרו הקטן יחסית ל29", אופני 26" מטפסים טוב יותר ובעלי היגוי מדוייק.
גלגלי 29" הם גדולים ודורסניים, לרכוב בשטח טכני מרגיש פחות טכני מ26".
גלגלי 29" טסים בירידות ומהירים מאוד במישורים, החיסרון הוא משקל גבוה יותר ויכולת טיפוס פחות טובה מל 26".
דיונים סוערים מתקיימים בין אוהדי 26" ומאמיני 29", את הבחירה בין 26" ל29" תצטרכו לעשות בעצמכם (טוב, אנחנו יותר בכיוון של 29")

הנישות ברכיבת הרים

קרוס-קאנטרי XC

XC היא רכיבת הרים ושבילים, לרוב רכיבה מהירה ובעלת זיקה למימד התחרותי. אופני XC מצוידים בדרך כלל בבולם קדמי במהלך של 80~120 מ"מ, אופני XC בעלי שיכוך אחורי יספקו אורך מהלך זהה.

אופני מרתון

רכיבת מרתון היא רכיבת XC, ההבדל הוא המרחק הרב שרוכבים אלו מכסים במהלך הרכיבה. ברוב המקרים רוכבי מרתון יבחרו אופני שיכוך מלא שלאורך זמן פחות מעייפים את הגוף, בעיקר גב תחתון ופלג גוף עליון.

רכיבת שבילים TRAIL

למרות השם "שבילים" אין מדובר ברכיבה רגועה על שבילים לבנים ורחבים, נהפוך הוא, רכיבת שבילים היא אגרסיבית יותר מXC, ברכיבת שבילים הרוכב גומע מרחקים ארוכים אך בדרכו הוא מנסה לאתגר כמה שיותר את האומץ שלו וישמח על אלמנטים טכניים שיעלו את רמת האדרנלין.
אופני שבילים הם לרוב בעלי שיכוך מלא, ובעלי מהלך של 120~150 מ"מ בבולמי הזעזועים.

FREE RIDE

רוכבי FREE RIDE הם חולי אדרנלין וכל הזמן הם בפידול למנה הבאה.
FREE RIDE היא חופש, חופש מעקבות וחופש להתפרע.
רוכבים אלו מתמקדים ברכיבה נקודתית, רכיבה באזור שמלא אלמנטים טכניים, דרופים (הפרשי גובה בין משטח למשטח), מדרגות סלע, סולמות עצים בנויים ועוד מלא אלמנטים שעושים את רוכבים אלה לסלבריטאים של ממש בחדרי המיון.
אופני FREE RIDE מצויידים בחלקים עמידים יותר, שלדות עבות ומחוזקות ובולמי זעזועים בעלי מהלך של 150~200 מ"מ, בולמי זעזועים של אופני FREE RIDE יהיו לרוב בעלי שיכוך קפיץ ולא של שמן.

DH דאון-היל

הגדרת הספורט הזה היא מאוד פשוטה, הראשון הוא זה שמגיע הכי מהר מהנקודה הגבוהה ביותר אל קו הסיום. 

נשמע פשוט? האמת שלא כל כך, בדרך למטה הרוכבים מגיעים למהירויות גבוהות, קופצים מקפצות ענק, 

עוברים דרך גינות סלעי אימתניות ושאר מכשולים שנוצרו על ידי הטבע או אדם. 
אופני DH נראים כמו אופנוע ללא מנוע, צמיגים רחבים מאוד עם קוביות גומי בולטות, 
חיזוקי שלדה מסיביים ובולמים במהלך עצום של 180~230 מ"מ.

סינגל ספיד

"הילוך אחד ואפס תקלות" זאת המנטרה של רוכבי הנישה הזאת, בלי הילוכים ובלי אפשרות לשנות את יחסי ההעברה במהלך הרכיבה. רוכבים אלו הם בעלי סגולה ויחידים במינם, קשה מאוד למצוא יחס העברה אחד שיספק העברת כוח במישור, בירידות ובעליות.

גראבל

גראבל הוא ענף שהתפתח משילוב של רכיבת סייקלוקרוס וקרוס-קאנטרי-מרתון וכולל רכיבות על מסלולים בינוניים וארוכים הכוללים בעיקר דרכי עפר רחבות ומהודקות.
אופני הגראבל דומים לאופני סייקלוקרוס רק שהם בדרך כלל בנויים עם זויות שלדה מתונות יותר, בסיס גלגלים מעט ארוך יותר,
חומרים מעט רכים יותר, והחשוב מכל - הם מסוגלים לקבל גלגלים ברוחב גדול יותר מאופני סייקלוקרוס.
כל זאת על מנת לאפשר רכיבה נוחה ויציבה יותר למרחקים ארוכים.
חלק מאופני הסייקלוקרוס המיוצרים כיום מנסים לשלב בין שני העולמות, אולם עדיין יתאימו יותר לרכיבות קצרות ובינוניות.

טנדם

טנדם זה זוגי ואופני טנדם הם אופניים שמתאימים לשני רוכבים, אחד מאחורי השני.
אופני טנדם מחוזקים וערוכים לקבל משקל של שני רוכבים, מערכת ההילוכים עובדת היטב עם 2 זוגות רגליים ומערכת בלמים חזקה במיוחד אמונה על העצירה של האופניים הארוכים האלו.
אופני טנדם מושלמים לאנשים שרוצים לרכוב יחד ורוכבים בעלי שוני גדול ברמת הרכיבה.
היעוד היפה של אופני הטנדם הוא שיקום אנשים שאין ביכולתם לרכוב לבד, רוכבים עיוורים או כאלו עם בעיות שיווי משקל יכולים להיות מובלים על ידי רוכב ובכל זאת לקחת חלק פעיל בפידול האופניים.

הכל התחיל מכאן, או - השיגעון של אופני הכביש

הרבה מסורת יש בענף רכיבת הכביש והוא אחד הוותיקים בעולם.
אופני כביש נראים כמו בלרינה, קווים נקיים, גזרה דקה ומשקל נמוך.
אופני כביש מצוידים בצמיגים דקים שמנופחים עד 120PSI (שזה בערך פי 4 מאופני הרים ופי 4.3 מרכב פרטי) כדי שמינימום
אנרגיה תתבזבז מהאופניים אל הכביש.
חווית הרכיבה על אופני כביש היא קצת קשה להסבר, כל מי שניסה התמכר מיד, גמיעת המרחקים העצומה, מהירות מסחררת, קבוצתיות,
עליות ארוכות והמון התמודדות עצמית במאמצים מתמשכים.
אופני כביש שוקלים בדרך כלל מ6 ק"ג (זה משקל נמוך) ועל ה10 קילו לאופניים ויחסית לאופני הרים הם קלים, הכידון של האופניים ממוקם
נמוך ומאפשר תנוחה אווירודינמית.

באופני כביש יש מספר קבוצות של סגנונות רכיבה

כביש תחרותי

מהירות, כאב, סבל והישגיות הם חלק נכבד ממהות תחרות אופני כביש.
תחרויות אופני כביש נעשים בדרך כלל למרחקים ארוכים, ישנה טקטיקה ועבודה קבוצתית למען ניצחון קפטן הקבוצה.
אופניים תחרותיים ישקלו מ6.8 ק"ג (מינימום משקל חוקי לאופניים לפי איגוד האופניים הבינלאומי) עד ל7.5 ק"ג, אופני תחרות לרוב
יכוונו לזוויות רכיבה "קרביות" והכידון יהיה נמוך לעומת גובה מושב גבוה.

נגד שעון-אופני טריאתלון

להבדיל מהקבוצתיות של תחרויות הכביש, טריאתלון ונגד שעון הם ענפים סוליסטים-אתה מתחרה נגד עצמך.
בתחרויות אלו הרוכב עובר קטע מסויים, הראשון הוא זה שעבר אותו בזמן המהיר ביותר.
אופני נג"ש (נגד שעון) או טריאתלון קצת שונים במראה מאופני כביש, הם יותר אווירודינמים, בעלי גלגלים גבוהי פרופיל וכידון מיוחד בשם "אירובר"
כידון אווירודינמי, האירובר מאפשר לרוכב תנוחת רכיבה אווירודינמית ובשילוב כיוון תנוחת הרכיבה, הרוכב ייצר את הפידול היעיל ביותר.
תחרויות אלו נעשות לרוב במישור והאופניים בנויים בהתאם, בתחרויות עם גבעות או עליות, הרוכבים ישתמשו באופני כביש רגילים ובצרוף אירובר.

וולודרום

אלו הם הויקינגים של רכיבת אופניים, רוכבים גדולי רגליים שמייצרים כוח על האופניים כמו סוסים.
וולודרום הוא מסלול רכיבה מעגלי באורך של 250 מטרים, רצפתו עשויה פרקט מיוחד וצורתו קעורה.
אופני וולודרום נראים כמו אופני נגד שעון, הם אווירודינמיים ובעלי גלגלים עמוקים או סגורים לחלוטין.
רכיבה באולם סגור ללא רוח מאפשר גלגלי דיסק מיוחדים ומהירים.

להבדיל מאופני נגד שעון, אופני וולודרום מצויידים לרוב עם כידון של אופני כביש רגילים (יש תתי ענפים בוולודרום שרוכבים עם ארובר).
הייחודיות של אופני וולודרום הוא ההילוך היחיד שהם מצוידים בו, גלגל אחד מקדימה ואחד מאחור, הרוכבים מיצרים מהירויות כל כך
גבוהות שאין להם צורך כלל בהילוכים קלים.
הקטע המפחיד בוולודרום הוא חוסר בבלמים, לאופניים אין מעצורים ובכדי לבלום יש להשתמש בטכניקות מיוחדות. הטירוף האמיתי הוא שברגע שהאופניים בתנועה, גלגל ההינע מסתובב עם הגלגל האחורי-משמע אי אפשר להיות בתנועה בלי פידול של גלגל ההינע.

טורינג

אלו הם הטיילים של האספלט, רכיבה למרחקים ללא לחץ של זמן או שמץ תחרותיות.
אופני טורינג הם אופני כביש, לרוב עשויים פלדה (לפלדה יש יתרון של ספיגת זעזועים מעולה שמאפשרת נוחות רכיבה לשעות ארוכות,
חיסרון גדול הוא המשקל העצמי של האופניים) ולפעמים בעלי התקנים לנשיאת תיקים וציוד למסעות ארוכים.

סייקלוקרוס

בהתחלה זה נראה מוזר, למה רוכבים עם אופני כביש בתוך השטח?
באירופה ספורט האופניים פופולארי מאוד והמון רוכבים גודשים את הכבישים ברחבי הקיץ, הבעיה היא בחורף.
האירופאים חיפשו דרך לשמור כושר בתנאי בוץ וגשם, הפיתרון שלהם היה הסבה חלקית של אופני הכביש שלהם בדרך שיתאימו גם לשטח.
אופני סייקלוקרוס מצויידים בבלמים שמאפשרים רווח גדול בינם לבין הגלגל וכך בתנאי בוץ הגלגלים לא נתקעים,
השלדות מחוזקות יותר ומתאימות לזעזועים, זוויות האופניים מותאמות לרכיבת שטח וצמיגים רחבים יותר מותקנים על הגלגלים.
בשלוש שנים האחרונות ספורט הסייקלוקרוס תפס תאוצה מדהימה בעולם ועשרות תחרויות נערכות גם בקיץ.
גם בישראל ישנה ליגה של תחרויות סייקלוקרוס ובעתיד נראה יותר ויותר אופני כאלו בשבילי הארץ.

רכיבה עירונית - בין פונקציונאליות לאופנה

נמאס לכם לשלם מאות שקלים על דלק כל חודש, הבנתם שחיפוש חנייה הוא משחק שלא עושה לכם טוב לבריאות?
אופניים הם כלי הרכב המושלם לרכיבה בעיר, הם לא דורשים תחזוקה יקרה, הטיפולים באופניים הם זולים,
חנייה הוא מקום שהרוכב קובע את מיקומו, עומסי תנועה נמצאים הרחק מימכם ובייננו, קצת כושר לא עשה רע לאף אחד.
בשנים האחרונות כמות האופניים שמתגלגלים ברחובות עולה, התשתיות המקומיות מתחילות להכיל את רוכבי האופניים
והמון אנשים מוצאים את עצמם מפדלים למקומות שונים במקום לנהוג לשם.



המגמה הזו הביאה לצמיחה של אופנות שונות באופני העיר:

קרוזר

אופני עיר בעיצוב רטרו ששואב את ההשראה משנות ה70 בקליפורניה, כידון גבוה ורחב, צינור עליון (טופ-טיוב) עגלגל בפרופיל נמוך, כנפיים להגנה מלכלוך ובוץ, רגלית וכיסא מרופד ורחב להשלמת המראה.
הקרוזרים מתחלקים לכאלו שאין בהם הילוכים, אלה רק גלגל שיניים אחד מקדימה ואחד מאחור, ולאלו בעלי הילוכים.
על קרוזר אפשר להתקין סלסלות וסבלים לנשיאת תיקים, קניות מהשוק וכל דבר שתרצו להוביל.

סטריט פייטר

אופני כביש\עיר עם כידון שטוח:
הטרנד הזה התחיל כאשר רוכבים עירוניים רצו להשתמש באופני כביש מהירים ברכיבה עירונית ומצד שני לא הסתדרו עם הזוויות
והתנוחה הרכונה מטה, הרוכבים החליפו את כידון הכביש לכידון של אופני הרים וכך הם קיבלו גם אופניים מהירים וגם נוחים.
כיום אפשר לרכוש אופניים כאלו מהחנות, או פשוט לרכוש אופני כביש ולהסב אותם לרכיבה עירונית.

פיקסי, סינגל-ספיד

עוד אופניים מושפעי תרבות, הפעם מתרבות השליחים של סן-פרנסיסקו ומנהטן ניו יורק.
מינימאלי זה המקסימום החדש!
אופני פיקסי או סינגל ספיד עירוניים לרוב היו אופני מרוץ ישנים שכל מערכות ההילוכים הופשטו מהם והם נשארו עם גלגל שיניים אחד מקדימה ומאחור. אופנה רבה יש באופניים האלו ופתאום כל זוג אופניים ישן ששכב במחסן הפך להיות הפרויקט הבא של שיפוץ אופניים, אנשים צובעים אופניים ישנים, מקשטים אותם ומעצבים אותם בחלקים בצבעים שונים.
הידעת? ברשת החנויות שלנו ניתן להסב כל אופניים לאופני סינגל ספיד עירוניים מגניבים!

אופניים מתקפלים

כמה סיבות טובות שאופניים צריכים להתקפל בגללם:
בעיית אכסון בבית, אפשרות העלאת האופניים למשרד, קיפול האופניים ושינועם בתחבורה ציבורית ובגלל שהם מגניבים מאוד!
אופניים מתקפלים בעלי גלגלים קטנים ומפרקים שמאפשרים קיפולם לגודל קטן וכך אפשר לאחסן אותם בחללים קטנים.
יתרונם הגדול הוא שאפשר לקפלם ולעלות לרכבת, בצורה זו לא צריך לצעוד יותר מתחנת הרכבת אל המשרד, יש את האופניים
שייקחו אתכם בעשירית הזמן.